פרק 158: זוגיות אחרי השביעי באוקטובר עם ד״ר יעל סנה

משהו עם גישור — נדב נישרי

השיחה המקורית של נדב נישרי וד״ר יעל סנה היא בעברית. לצד הנגן מוצג מדריך האזנה מלא וערוך, ולא תמלול מילולי.

01:34 — להקשיב לזוגות בתוך משבר לאומי

נדב נישרי משוחח עם ד״ר יעל סנה, המוצגת כמגשרת, מטפלת, מרצה וחוקרת זוגיות אחרי השביעי באוקטובר, לרבות בקרב אנשי מילואים ובני זוגם. המחקר צמח משינויים ששמעה בקליניקה ובקרב חברים. תחילה ביקשה לראיין זוגות, אך נתנה מקום גם לאנשים שלא ידעו אם בן או בת הזוג ישתתפו. היא מתארת ראיונות רגישים ודמעות, ולא מציגה תוצאות של מחקר מייצג שהושלם. מטרת השיחה היא להבין ולפתוח אפשרויות לעזרה.

04:21 — ריחוק אינו משפיע על כל זוג באותה דרך

מילואים ממושכים ופינוי משפחות מפרידים פיזית, ובינתיים כל אחד חי מציאות יומיומית אחרת. סנה מתארת סדקים קודמים שהתרחבו וקושי להתחבר אחרי שבועות של פרידה. שניהם גם מכירים במפורש בזוגות שדווקא התקרבו. אלה התרשמויות ממפגשים ולא תחזית שריחוק בהכרח פוגע. חיבור מחדש מתחיל בלמידה מה השתנה אצל כל אחד, בלי להניח שחזרה הביתה מחזירה מיד את השגרה שהייתה.

07:29 — הוצאות, פיצוי וביטחון כלכלי

מכונית יקרה מאוד היא דוגמה מוחשית: אחד חוזר ורוצה ליהנות מהחיים, והשני רואה רכישה שתפגע ברמת החיים של הבית. הם מדברים גם על קניות כפיצוי רגשי. השאלה אינה למי לייחס אימפולסיביות על בסיס מגדר, אלא מה משמעות הרכישה ומה השפעתה על התקציב המשותף. הקלה, הכרה וביטחון יכולים להיות צרכים מתנגשים. גם מי ששירתו וגם מי שהחזיקו את הבית נשאו עומסים שחשוב לשמוע.

10:07 — שייכות אחרי חוויות מפחידות

סנה מספרת על אדם שלא היה בבית כשקהילתו הותקפה, ובהמשך הרגיש שכבר אינו שייך לחברים שהיו שם. הוא הפסיק לענות להודעות בקבוצה. בתיאורה, ההימנעות חיזקה את הניתוק שממנו פחד, והיא עודדה צעד מעשי לחיבור סביב הזמנה משותפת. זו דוגמה לעבודתה הטיפולית, לא אבחנה ולא המלצה גורפת לנסוע לטיול. מצוקה עשויה להימשך אחרי האירוע, בלי להסיק מכך לוח זמנים קבוע להחלמה.

12:42 — המגנט הקוגניטיבי כדימוי

סנה מכנה מגנט קוגניטיבי את הנטייה להבחין במה שמתאים לציפייה קיימת, כמו מכוניות ירוקות כשמחפשים אותן. נדב מוסיף את חוויית השנורקל: הסביבה והמיקוד משפיעים על מה שרואים. הם מציעים סביבה תומכת ועשייה בונה במקום להורות למחשבה שלילית להיעלם. הדימוי אינו אומר שאנשים יוצרים אירועים טראומטיים, שמגיע להם לסבול או שאפשר לרפא מצוקה בחשיבה חיובית. השאלה המועילה היא איזה מידע או סיוע העדשה הנוכחית מחמיצה.

15:46 — דפוסים, גבולות והשתתפות הדדית

סנה מסייגת את האופטימיות: אי אפשר לבנות קשר לבד בלי סוף כאשר האחר נסוג בעקביות או לא משתתף. היא מתארת בירור של דפוסים נלמדים, פרשנויות ורגשות בטיפול. ההסבר אינו הופך כאן לרצף אוניברסלי של מחשבה, רגש והתנהגות, והאמירה המוחלטת שהמוח אינו מבחין בין דמיון למציאות אינה מאומצת. בדיקת הנחה יכולה לעזור, בלי להפוך נסיבות חיצוניות ללא אמיתיות ובלי להטיל את כל האחריות על האדם שבמצוקה.

19:16 — תגובות ללחץ וחופש לבחור

הם מדברים על לחימה, בריחה וקיפאון כתיאורים לתגובות בלחץ, ועל הפער כשבני הזוג מגיבים אחרת. אלה אינם כלי אבחון או הוכחה שאינטימיות אינה אפשרית. נדב מעלה את הקושי לעזוב כשיש ילדים; סנה מתקנת את הרעיון שאי אפשר לעזוב, לצד ההכרה בכך שזה מורכב. ההיסטוריה, הקשיים בהווה והחיבור שקיים צריכים להיבחן. לא שיקום ולא פרידה נכפים כתוצאה הנכונה לכולם.

22:44 — פתיחת זוגיות מחייבת הסכמה אמיתית

חלק מהזוגות שסנה פוגשת שואלים על פתיחת הקשר בעקבות מפגש עם סכנת חיים ופחד מהחמצה. היא מדגישה מחויבות, בסיס מוצק וגבולות ברורים, ולא חופש ללא הגבלה. בהמשך היא מבהירה נקודה חשובה: הרצון מתחיל לא פעם אצל אחד, ולא אצל שניהם באותה מידה. הגעה יחד אינה הסכמה. חייבת להישמר אפשרות אמיתית לומר לא, בלי ללחוץ על אדם לקבל מבנה קשר שאינו רוצה. הטענה למחויבות גבוהה מזוגות אחרים אינה מוצגת כממצא מחקרי.

27:20 — הסתרה ומשמעות הבגידה

נדב נזכר באישה מבוגרת שהכאב על רומן רגשי של בן זוגה נותר אצלה גם אחרי עשרות שנים. אנשים חווים הסתרה ופגיעה באמון אחרת, ואין לבטל כאב כי מישהו אחר רואה הודעה או מפגש כעניין קטן. עדיף לדבר על צרכים וגבולות מאשר להודיע על שינוי חד־צדדי. כנות מבהירה עמדות, אבל אינה מבטיחה הסכמה, אינה מוחקת פגיעה קודמת ואינה מחייבת לקבל הצעה.

29:21 — אותה מילה יכולה להסתיר ערכים שונים

סנה קושרת זוגיות לשיתוף, אמינות, אמת וחברות. בזוג אחד שניהם ציינו נאמנות, אך אחד התכוון לנאמנות לבן הזוג והאחר לנאמנות לעצמו. חשוב לברר את המשמעות המעשית ולא להסתפק בהסכמה על מילה. כבוד עצמי ודאגה לאחר יכולים להתקיים יחד. המטרה היא להבהיר מחויבויות וגבולות, ולא להניח ששפה זהה פירושה הבנה משותפת.

34:01 — איכות הקשר מעבר למודל אחד

הם מדברים על משפחות מגוונות ועל בחינה מחודשת של זהות ומחויבות בעקבות משבר. נתונים אמריקאיים לא מאומתים אינם חוזרים כאן כראיה. סנה מכירה בכך שעבודה עם זוגיות פתוחה אתגרה בהתחלה את ערכיה; התפקיד המקצועי דרש להקשיב למשתתפים ולא לכפות את המודל שלה. נדב עובר מספירת נישואין וגירושין לאיכות הקשר של האדם. כל מבנה נבחר עדיין דורש הסכמה הדדית וכיבוד גבולות.

38:23 — אמנה זוגית ותכנון לאפשרות של פרידה

נדב מתאר בניית מטרות וערכים משותפים תחילה, ולאחריהם מנגנונים מעשיים. בעבודתו בישראל יש זוגות שמשלבים מחויבויות להמשך יחד עם תכנון לפרידה אפשרית, ולפעמים מבררים גבולות אינטימיים עם מטפל זוגי או מיני. אמנה פרטית ששניהם מסכימים לה שונה מהוראה שאושרה בבית משפט. אישור, גילוי, פרטיות ואכיפה תלויים במסמך ובדין החל; נספח סודי אינו מוגן או מחייב אוטומטית. ההכנה אינה איום ואינה מחייבת לפתוח את הקשר.

46:03 — תקשורת היא יותר מהוצאת מילים

נדב מאתגר את ההוראה פשוט לדבר: לפעמים צריך עזרה ללמוד לבטא ולשמוע משמעות. סנה נותנת דוגמה לארוחה שאחד מבטא באמצעותה אהבה, והשני רואה בה רק חלוקת עבודה בבית. אדם שלישי יכול לתרגם את המשמעויות. בקשת מרחב שונה מהיעלמות לכמה ימים בלי תיאום. הם מעודדים תמיכה מקצועית או קהילתית ששניהם סומכים עליה ומכירים במי שהחזיקו את המשפחה. בסיום סנה מזכירה שפחד מהחמצה אינו מבטיח את העתיד המקווה: חשוב להתייחס למחויבויות בהווה ולבחור מתוך מחשבה.

להאזנה לפרק 158 בספוטיפיי · לצפייה בפרק המקורי

לעמוד המקורי ולתמלול העברי המלא

השאר תגובה

דילוג לתוכן