גירושין בלי מאבק: מציאות יציבה עם מורן שפיצר — פרק 160

00:00 — קול אחר על פרידה

משהו עם גישור — נדב נישרי

נדב נישרי מארח את מורן שפיצר, לשעבר עיתונאית קול ישראל וכיום יוצרת ומלווה תהליכי קול ופודקאסט. מול הסיפורים המפחידים על גירושין, הם מחפשים יציבות פנימית ואפשרות לבנות עתיד. מורן מדברת מתוך הגירושין והנישואים השניים שלה: סיפור שמרחיב אפשרויות, ולא תוצאה שכל משפחה חייבת לשחזר.

01:45 — כשהזהות המקצועית נעלמת

עם סגירת רשות השידור, מורן לא המשיכה לתאגיד. אחרי כאחת־עשרה שנים, ״מורן שפיצר, קול ישראל״ היה עבורה כמעט שם משפחה ומקור ללגיטימציה לדבר. היא מחברת את האובדן גם לילדות בקיבוץ שבה בולטות ושונות יכלו לעורר ביקורת. הקמת פודקאסט עצמאי נעשתה דרך חדשה, אך ששת הפרקים הראשונים נשארו מוקלטים ולא פורסמו חודשים מתוך פחד. מציאת הקול מחדש הייתה תהליך, לא החלטה רגעית להיות בטוחה בעצמה.

07:54 — לזהות חוזקה ולהעניק לה צורה

מורן מתארת הקשבה לאיכות שכבר קיימת באדם, ולא רק לקושי שצריך לחזק. הכנת פרק מאפשרת לארוז את האיכות כך שמישהו אחר יוכל לקבל ממנה משהו. היא מספרת על עבודה עם אנשים בעלי יכולות והתמודדויות שונות. היא מדגישה שאינה מגדירה את עצמה כמטפלת; גם נדב מבחין בין גישור לבין אבחון או שינוי דפוסי ילדות, שדורשים הכשרה מתאימה. להקלטה פרטית יכול להיות ערך גם אם לעולם לא תשודר.

11:51 — משפחה שמשנה תצורה

מורן גרושה ונשואה בשנית, וחברה קרובה של גרושתו של בעלה. היא קוראת לה ״שלובתי״, משום שחייהן שלובים. הקשרים בין הבתים יכולים להפוך לרשת תמיכה במקום למחנות מתחרים. כשיש ילדים, הפרידה הזוגית אינה מוחקת את משמעות ההורה האחר. החברות שלה היא הישג אישי ולא דרישה מחייבת לחברות, לקשר לא בטוח או לקבלת בן זוג חדש מיד. גם הורות מתפקדת, יציבה ובעלת גבולות היא יעד משמעותי.

17:05 — השנתיים בסיפור שלה

בתה הייתה בת שבעה חודשים כשמורן אמרה לראשונה שאולי תתגרש והרגישה אימה. במשך כשנתיים נבחנה גם האפשרות לשמור על הזוגיות, והם ניסו טיפול. כשהתקבלה ההחלטה הסופית, הילדה הייתה בערך בת שנתיים וחצי. מורן מדגישה שבנתה בהדרגה בהירות ויציבות בתוכה, במקום להכין מהלך ענישה. זהו הקצב שלה, לא זמן המתנה אוניברסלי ולא המלצה להתמודד לבד עם כל חוסר הוודאות.

21:35 — חמלה בלי לשלוט בתשובה

היה לה ברור שאינה רוצה להמשיך בזוגיות באותה צורה, לצד הכרה בתכונות של צור שרצתה להשאיר בחייה המשפחתיים. העצמאות הכלכלית הפחידה אותה, אבל היא גם קיבלה שלא תוכל לכפות עליו איך להגיב. חמלה הייתה הרצון שלא יתפרק, ולא ביטחון שיסכים לכל דבר. נדב מחבר אמונה עצמית ליכולת לפעול למען עצמנו. הדוגמאות המגדריות שלו במשא ומתן הן נקודת מבט בשיחה, ולא הסבר מחקרי מאומת לכל פער שכר או יכולת קבועה של נשים וגברים.

28:36 — הבית, הפטיפון והקצב השונה

מורן מייחסת לצור יכולת כלכלית גדולה יותר ולעצמה משאבים רגשיים, ומשבחת במפורש את השותפות שלו בפרידה. כשראה שהיא מחפשת דירה, הציע לצאת כדי שבתם תישאר בבית המוכר. היא עזרה לו למצוא מקום טוב. הוא נזקק לזמן לפני הוצאת חפציו, ובהם הפטיפון והרמקולים, בעוד היא רצתה כבר לארגן מחדש. ההקשבה לצרכים ולקצבים שונים הייתה חשובה יותר מניצחון בכל העדפה מיידית.

32:09 — גם הכעס היה שם

מורן מתקנת תמונה שעלולה להישמע נקייה מדי: גם היא כעסה, כאבה ורצתה שילך. הכיוון שבחרה התקיים לצד הרגשות, ולא במקומם. נדב מזמין לראות בילדים משהו בעל ערך שנוצר יחד. השאלה איזה הורה ואילו חיים רוצים לבנות אינה דורשת סליחה או מעבר בשלבי רגש קבועים. כדאי להגן על הפרטיות מרכילות ולבחור תמיכה אמינה. הבירור האישי יכול להכין תהליך משותף שמתחיל במטרות המשותפות, ואז עוסק בצרכים האישיים בתוכן.

41:27 — נדיבות עם מבט רחב

הם מתארים נדיבות כדרך שעשויה להפחית חיכוך ולשמור על הבתים שהילדים נשענים עליהם. למורן זה עזר; אין כאן הבטחת תשואה כספית או הצדקה לוותר על זכויות בלי להבין אותן. הכלה רגשית אינה חובה נשית לספוג התקפות. אפשר לסגת, להיעזר ולשמור על ביטחון לצד חמלה. השאלה הרחבה אינה רק מי יקבל עוד סכום היום, אלא אילו יכולות כל בית צריך כדי להתקיים לאורך זמן.

45:24 — להיות בשביל עצמנו ובשביל הילדים

מורן אינה מציבה את טובת הילדים מול דאגה לעצמנו: להורה מרוקן קשה לתת, והחזרת משאבים עשויה לעזור לשניהם. היא מציעה לדמיין את היום שאחרי: איך נרצה להרגיש, אילו מערכות יחסים יהיו סביבנו ובאיזו סביבה הילדים יגדלו? היא אומרת במפורש שטוב לא תמיד חוזר כטוב. אפשר לכוון את הבחירות שלנו, לא לשלוט באחר. גם הגרוש, הגרושה ובני הזוג החדשים הם אנשים ולא רק תוויות.

55:24 — עוצמה ומחלוקת על השפה

הם מבדילים עוצמה שיש בה רכות ויכולת לשהות באי־ודאות מכוח שמנסה להכניע. בשיחה מתגלה גם הבדל חשוב: נדב מכנה השפעות מסכסכות ״סוכני רשע״; מורן מבקשת שפה אחרת והכרה בכך שאנשים רואים לפעמים זווית צרה. נדב מודה שהתמקדות ברע עלולה להרחיק אותו מהקול שהוא רוצה להביא. בחנו אם תמיכה מרחיבה הבנה ועשייה או רק מגדילה שנאה, בלי לוותר בשל כך על עצה מקצועית והגנה כשנחוצות.

59:24 — תזמון ההסכמות והתמונה הגדולה

מורן מספרת שהפרידו מגורים ורק בהמשך הסדירו עניינים פורמליים ממקום מיושב יותר. זהו סיפור מקרה, לא המלצה לדחות הגנה דחופה, ביטחון כלכלי או מועדים משפטיים; יש לקבל ייעוץ מתאים לנסיבות ולמקום. החברה של צור מדגימה את הצורך לבחון גם יכולת עתידית לפרנס את המשפחה כשדנים בזכויות בה, ולא לפגוע בה לשם הפגיעה. אין מכאן כלל חלוקת רכוש אוניברסלי. מורן מסיימת במשפחה המורחבת שבנו, בקושי הראשוני של בתה עם הזוגיות החדשה ובהזמנה לכל אדם למצוא דרך מעשית משלו.

הפרק המקורי בעברית

להאזנה בספוטיפיי

לצפייה בפרק המקורי

לעמוד הפרק המקורי באתר הראשי

השאר תגובה

דילוג לתוכן