פרק 81: איך בונים מרחב משותף בקמפוס בזמן מלחמה

משהו עם גישור — נדב נישרי

נדב נישרי משוחח עם המגשרות דנה גילה ומריאלה יעבץ בוחניק על תהליך בניית הסכמות בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה אחרי פרוץ המלחמה באוקטובר 2023. השיחה ממקמת את עצמה בינואר 2024. זהו פירוט ערוך המבוסס על התמלול המלא; זמני הנושאים מפנים להקלטה המקורית. מובא כאן תיאורן של המשתתפות, ולא הערכה עצמאית של תוצאות התהליך.

להאזנה לפרק המקורי בעברית

03:16 — פקולטה בתוך משבר מתלהט

דנה מתארת הסלמה ברשתות, פחד בקרב סטודנטים יהודים וערבים ומתחים עם אנשי סגל. השאלה הדחופה הייתה איך חוזרים ללמוד ולעבוד יחד. הוקם צוות חיים משותפים. במקום להנחית קוד התנהגות מלמעלה, חיפשו תהליך שמשתף סטודנטים וסגל אקדמי, מנהלי וקליני.

06:25 — שאלה שאפשר להשפיע על התשובה לה

מריאלה מסבירה מדוע לא פתחו בדיון על הסכסוך הפוליטי. נוסחה שאלה מעשית: איך יוצרים מרחב בטוח לעבודה וללמידה לכל באי הפקולטה בעת משבר ואחריו? היא נגעה בצורך משותף ובתוצר שיש למשתתפים יכולת להשפיע עליו. אין בכך התעלמות מזהויות, פחדים ופערים או הבטחה לפתור את הסכסוך הרחב. אין צורך להעמיד פנים שהסכסוך הרחב כבר נפתר.

10:18 — שיחות אישיות לפני שמכנסים את כולם

נערכו עשרות שיחות אישיות, רבות בזום בשל תנאי המלחמה. נשאל מה כואב, חשוב, מטריד ועשוי לעזור. לצד הזמנה רחבה פנו באופן פעיל לקולות בעלי השפעה. עמדות חריפות או שונות הובנו כמקור ללמידה על צרכים, ולא כהצדקה לתייג אדם כבעייתי. כך נבנה אמון עוד לפני הכניסה לחדר המשותף.

13:24 — הזמנה שנבנית עם הקהילה

משתתפים סייעו לנסח את ההזמנה שנשלחה בשם ההנהלה לכלל הפקולטה. הם לא חתמו כולם על המכתב, אלא יכלו לעבור על הנוסח ולהשפיע עליו. המגשרות מתארות זאת כהרחבת השותפות. מהלך שכבר נוצר עם המעורבים אינו מגיע כהפתעה או כהוראה נוספת מלמעלה.

19:19 — המפגש הראשון: מסגרת ששומרת על המשתתפים

כשלושים אנשים הגיעו למפגש ראשון של שלוש שעות. המנחות הוקירו את המחויבות להגיע. לכל אחד ניתן תור דיבור קצר ללא הפרעה, והמגשרות שאלו ושיקפו צרכים ורגשות. המבנה שמר על מפגש קשה לאחר תקופה ממושכת בלי להיפגש. דנה זוכרת שיחות בלתי רשמיות לאחריו, שקודם לכן נראו בלתי אפשריות.

23:14 — הדהוד והכרה בפגיעה

בסבב שני הוזמנו המשתתפים להדהד דבר חדש, מרגש או מלמד ששמעו. נוסף לכך ניתן מקום להכרה בפגיעה של האחר. הבנה שמילים פגעו אינה מחייבת הסכמה, חזרה מעמדה או התנצלות. המרואיינות מתארות את ההכרה כיכולת מנהיגותית. נדב מדגיש את ראיית האדם שמולנו בתוך המחלוקת.

28:18 — תחושת השייכות שכבר הייתה שם

סטודנטים רבים תיארו בשיחות נפרדות את הפקולטה כבית או משפחה. דנה סבורה שהשייכות הקודמת עזרה לרתום לתהליך. לא מדובר ביצירת קהילה מאפס בתוך התערבות קצרה: יחסים שנבנו קודם יכולים לסייע בזמן משבר. נדב מחבר זאת להשקעה בתחושת קהילה גם לפני שיש אירוע קשה.

31:36 — ארבעה נושאים ושקיפות מתמשכת

במפגש הראשון זוהו ארבעה נושאים: שיח מוגן, קירבה בין סטודנטים יהודים וערבים, פתיחת שנת הלימודים וטיפול ברגשות. עדכון קצר הודה למשתתפים, שיקף את הנושאים והזמין אחרים להצטרף. השקיפות נמשכה לאורך הדרך. תפקיד המנחה מתואר כהקשבה, למידה ואינטגרציה, ולא כשאלה שהתשובה לה הוכרעה מראש.

35:46 — גבולות שמאפשרים לדבר

דנה מתארת שימוש במודל הרמזור של מרכז אקורד. אדום כלל גזענות, איומים ותמיכה או הסתה לטרור, שנעצרים. צהוב או כתום עסקו בתוכן שעשוי להיות לגיטימי אך נאמר בזלזול או בהשפלה. ירוק יכול לכלול גם ביקורת לא נעימה שחוסה תחת חופש הביטוי. אלו גבולות התהליך כפי שתואר, לא מבחן משפטי כללי. מתן מקום לרגשות לא התיר כל צורת ביטוי.

38:44 — משולחנות עבודה להצעות ממשיות

במפגש השני עבדו בשולחנות לפי הנושאים והצרכים שכבר זוהו. מנחים מקצועיים וסטודנטים בוגרי הקליניקה שהוכשרו בגישור הובילו יחד, אחרי הכנה. נדרשו רעיונות שעונים לצרכים ומדברים בשפת הארגון: למשל קורס עם נקודות זכות במשפט ורב־תרבותיות, ולא טיול לא קשור. עלו הצעות שהמארגנות לא היו יוצרות לבדן.

46:52 — המעבר לתוכנית עבודה

המרואיינות מבדילות בין תהליך מובנה ומתמשך לבין מעגל שיח שנועד רק להיראות טוב. צוות שיח מוגן ניסח אמנה של פתיחות, רגישות, חינוך והידברות. תואר ניסיון לטפל במחלוקות בתוך הפקולטה לפני הסלמה, בלי להציג זאת כאיסור על מסלולים אחרים. קורס משותף ליהודים ולערבים תוכנן לסמסטר הבא; הוא נשמר כאן כתוכנית שעלתה בשיחה, ולא כמיזם שהשלמתו אומתה.

50:13 — מענה מתמשך והלקח לקהילות אחרות

נקבעו רפרנטים לפניות רגשיות ונשכרה מגשרת חיצונית למחלוקות נוספות; דנה דיווחה שכמה מקרים כבר טופלו. כאשר אדם התקשה להשתתף הוצעה עוד שיחה אישית, מתוך מסר שהקול שלו חשוב. נדב רואה אפשרות ללמוד מכך בהתחדשות עירונית ובקהילות אחרות. הלקח הוא רצף של הכנה, שאלה משותפת, הקשבה, שיתוף, גבולות ותוכנית עבודה, ולא הבטחה שכל סכסוך יסתיים באותה דרך. הדוגמאות כוללות גם קהילות שיתופיות.

להאזנה לפרק המקורי בעברית

ספריית הפודקאסט של נדב נישרי

השאר תגובה

דילוג לתוכן