לורי שטטמאור על מיניות, אינטימיות והשיחה שחסרה לנו | פרק 170

00:00 — לגלות את מה שלא דיברנו עליו

משהו עם גישור — נדב נישרי

נדב נישרי פותח בחוויה אחרי גירושיו: סדנה הפכה לרגע לא צפוי של פרידה, שאלות והבנה כמה לא ידע על אינטימיות. הוא הזמין את לורי שטטמאור אחרי ששמע הרצאה שלה. השיחה נועדה גם למי שנפרדו וגם לזוגות שממשיכים יחד.

03:20 — הדרך לעיתונות יחסים

לורי מספרת על כתבות נוער מקומיות, תרבות ושטיח אדום, ובהמשך עריכת מדור היחסים ב־Ynet. היכולת של הסובבים לדבר איתה בנוחות תרמה למעבר. כבת לגינקולוג הכירה חומרי קריאה רפואיים, אך מבחינה בין דקלום מידע להבנתו. היא מציגה את סקס אפיל ואת הספר גומרות בטוב, שמחברים עבודה עיתונאית, ראיונות ושאלות מהקהל. כאן היא מדברת כעיתונאית וכמחברת, לא כמטפלת פרטנית.

06:17 — מביצוע לחוויה הדדית

לורי מבקרת תסריט מצומצם שהופך תוצאה אחת לכל תכלית המפגש. היא עוסקת בפערי תשומת לב לעונג בקשרים הטרוסקסואליים ובערך של למידה משותפת. נדב מזהה איך התמקדות בביצוע מחמיצה קשר. השאלה היא אם לשני האנשים יש מקום ליהנות, לדבר ולהשפיע, ולא רק לבצע נוסחה משוערת.

10:18 — סקרנות ובדידות אחרי פרידה

חקירת חיים חדשים יכולה לכלול התרגשות, בדידות ואבל. לורי מדגישה שאינה מדברת מתוך גירושין אישיים שלה. נדב רואה הזדמנות להכיר את עצמנו בלי לשחזר מיד הרגלים קודמים. אלה אינם שלבים חובה או לוח זמנים אחיד. הרצון בקרבה, בחקירה או בזמן משתנה בין אנשים וגם לאורך הדרך.

17:03 — להכיר העדפות ולא לצפות לקריאת מחשבות

לורי מדגישה היכרות עם מה שנעים ונוח ויכולת לתקשר העדפות, במקום להניח שהאחר אמור לדעת. נדב מזכיר שהציפייה לניחוש מופיעה בשני הכיוונים. אינטימיות כוללת פגיעות ואפשרות לומר גם מה לא מתאים. האחריות משותפת והגבולות אישיים. היכרות, ניסיון קודם ועצם הזוגיות אינם מחליפים הקשבה למי שנמצא עכשיו.

18:36 — התסריט המוכר יכול להשתנות

דפוס שהתאים בתחילת הקשר עשוי לאבד משמעות אחרי שנים. מתח, אנרגיה, נסיבות וחוויה גופנית משתנים. לורי מציעה סקרנות כלפי בן זוג מוכר, בלי להניח שמה שהתאים אתמול מתאים היום. משוב על חוסר נוחות הוא מידע, לא בהכרח ביקורת על ערך האדם. גם דימויי המחזור החודשי עולים; הנקודה המעשית היא לשאול ולא להסיק רצונות מלוח שנה.

23:25 — לפנות זמן לפני העייפות המוחלטת

עבודה, ילדים ושגרת הערב מצמצמים מקום. הדוברים מציעים זמן זוגי ממשי ביומן ולא המתנה לספונטניות מושלמת: אחר צהריים עם סידור לילדים או שינוי במרחב הפרטי, ולא תמיד סוף לילה ארוך. תכנון יוצר הזדמנות, לא חובה לאינטימיות. ההסדר צריך להיות רצוי לשני הצדדים.

27:22 — כשאחד רוצה שינוי והאחר ספקן

לורי שואלת על הזמנה ללמוד שנענית בציניות. הם מדברים על חזון משותף, הבנת הצורך מאחורי הפעילות ובחירת מסגרת קטנה כשסדנה גדולה אינה מתאימה. שחזור הדייט הראשון או שינוי משחקי מוסכם בשגרה הם דוגמאות. הקשבה בלי לעג מתקיימת לצד חופש לא לבחור פעילות מסוימת. למידה יחד אינה הבטחה שהקשר יימשך.

31:45 — להקשיב למשוב במקום להגן על המומחיות

לורי מספרת על בן זוג שהתעלם מהכוונה משום שחשב שכבר ידע. ניסיון עם אדם אחד אינו הוראות לאחר, ואפילו לא לאותו אדם ביום אחר. נדב חוזר לראיית אדם שלם ולא תפקיד או משימה. סקרנות, סבלנות והתאמה מועילות יותר מהוכחת יכולת. הסכמה ברורה וכיבוד עצירה וגבול נשארים בסיסיים.

34:01 — משיכה אינה אינטימיות רגשית

השיחה עוברת לרווקות, ציפיות מגדריות וקושי להיפתח אחרי פגיעה. נדב מעדיף כוונה ברורה על תפקידים מתגוננים. לורי מתארת ריבוי דייטים בין גיל 38 ל־40, כולל הודעת התאמה חדשה בזמן דייט ותחושה שתמיד יש עוד אפשרות. השפע לכאורה לא בהכרח הפך לקשר. אלה זוויות אישיות, לא הסבר אחיד לכל הגברים והנשים.

40:20 — תמיכה עוד לפני משבר

שניהם מעדיפים מרחב דיבור עם ליווי מתאים לפני נקודת הקצה. לורי לוקחת מתוכנית שידוכים את רעיון השהייה: כשיש סיכוי, להניח את האפליקציה ולתת כמה שיחות במקום לעזוב בהבדל הראשון. אין הכוונה להישאר במצב פוגעני או להניח בלעדיות בלי לדבר. חוויות משותפות ושיחה מוחזקת יכולות לגלות יותר מחיפוש אינסופי של פרופיל מושלם.

45:25 — זוגיות אינה מקור התמיכה היחיד

הם עוסקים בבדידות, שיחה רגשית וחיבה בטוחה ורצויה, במיוחד אחרי אובדן שותפות מוכרת. נדב מציע אדם תומך שאוהב ומפחית קונפליקט במקום ללבותו. לורי מביטה קדימה לכתיבה, הרצאות וחינוך; בזמן השיחה היא אומרת שאינה מקבלת אנשים באופן פרטי. הסיום מזמין ידע ודיבור פתוח, לצד רצון הדדי, הבדלים אישיים ומעגל אכפתיות רחב יותר.

הפרק המקורי בעברית

להאזנה לפרק בספוטיפיי

לספריית הפודקאסט באתר הראשי

השאר תגובה

דילוג לתוכן