גישור זוגי לפתרון בעיות בתקשורת זוגית

תקשורת תקינה היא מרכיב חשוב להצלחת קשר זוגי ולבניית מערכת יחסים חזקה ויציבה. כאשר בני זוג מנהלים שיח פתוח וכנה הם יוצרים מרחב שבו כל אחד מהם מרגיש מובן ומוערך. מאידך כאשר התקשורת אינה תקינה עולה הסיכוי לסיום הזוגיות ולפרידה וגירושין. במאמר זה אסביר בקצרה מהי תקשורת נכונה, כיצד ניתן לשפר את התקשורת בזמן קונפליקט וכיצד תהליך גישור זוגי בשיטת שותפות חדשה יכו לעזור לתיקון נזקי עבר וצמיחה משותפת מתוך משבר זוגי.

שיתוף התחושות, הרגשות והרצונות מאפשר לשני הצדדים להכיר טוב יותר את עולמו הפנימי של השני וכך לחזק את הקשר על בסיס של הבנה הדדית ואמפתיה. תקשורת טובה מאפשרת לבני הזוג לשתף זה את זה לא רק בחוויות היומיום, אלא גם במחשבות עמוקות ובשאיפות משותפות לעתיד, מה שמעשיר את הקשר ומביא לצמיחה אישית וזוגית, התקשורת גם תורמת ליכולת של בני הזוג לפתור יחד אתגרים בצורה נעימה ומכבדת, תוך מציאת פתרונות משותפים שמקדמים את הקשר קדימה. כאשר לכל אחד מבני הזוג יש מקום להביע את מחשבותיו ורגשותיו מבלי לחשוש מביקורת או שיפוט, הקשר הופך לעמוק ואינטימי יותר ונוצרת תחושת ביטחון ושותפות שמאפשרת לכל אחד מהם להבין באמת את הצרכים והרצונות של האחר ובכך לטפח מערכת יחסים המבוססת על כבוד, הבנה וקבלה. תקשורת אפקטיבית מחזקת את תחושת השייכות ומאפשרת לכל אחד מבני הזוג לתרום את חלקו הייחודי למערכת היחסים. כך, מתוך שיח פתוח ומכבד, נוצרת תחושת קרבה שמובילה לאינטימיות רגשית ולחיזוק החיבור ביניהם לאורך זמן. לדוגמה, קשיים באינטימיות יכולים להתעורר לא מתוך חוסר רצון, אלא מפערי תקשורת שבהם תחושות נשארות מוסתרות או לא מובנות. כאשר נפתח שיח כנה על הצרכים והציפיות, הקשר הופך קרוב יותר ומעניק תחושת קבלה הדדית. תקשורת לא רק מגשרת על הפערים אלא גם מאפשרת לכל אחד מבני הזוג להרגיש שהוא נשמע ומובן. ג’ון גוטמן, חוקר תקשורת זוגית, פסיכולוג ויועץ זוגי, הוא אחד החוקרים המובילים בתחום התקשורת, הוא וצוותו ערכו מחקרים נרחבים על זוגות במשך יותר מ-40 שנה. מחקריו נוגעים למגוון היבטים של מערכות יחסים והוא פיתח כלים מדעיים לניתוח אינטראקציות בין בני זוג. בין הממצאים המרכזיים של גוטמן נמצא “ארבעת הפרשים של האפוקליפסה”, ארבעה סגנונות תקשורת שכל אחד מהם מתאר דפוס שעלול להביא לקריסה של הקשר הזוגי:

1. התגוננות (Defensiveness): התנהגות זו מתבטאת במענה לאשמות או בביקורת על ידי הכחשה או הצגת טענות נגד. במקום לקחת אחריות על מעשיהם בני הזוג מתמקדים בהגנה על עצמם.
   • דוגמה: כאשר אחד מבני הזוג מתלונן על חוסר תשומת לב, הצד השני עשוי להגיב בכך שהוא מזכיר את כל הפעמים שהשני לא הקשיב לו.
2. הימנעות (Stonewalling): פעולה זו מתייחסת למצב שבו אחד מבני הזוג מתנתק רגשית, מפסיק להקשיב או משתיק את השיחה. זה יכול להוביל לתחושת ניכור וחוסר שייכות.
   • דוגמה: אחד מבני הזוג עשוי פשוט להתעלם מהשני בזמן ריב, או להיכנס למצב של שתיקה רועמת.
3. בוז (Contempt): זוהי התנהגות שמצביעה על חוסר כבוד כלפי בן הזוג. היא יכולה להתבטא בצחוק מזלזל, תנועות גוף משפילות או הערות פוגעות.
   • דוגמה: כאשר אחד מבני הזוג אומר לשני “אתה כל כך טיפש, אני לא מבינה איך בחרתי בך”.
4. ביקורתיות (Criticism): במקום לבטא רגשות אישיים או תחושות, אחד מבני הזוג תוקף את האישיות או האופי של השני. זה מוביל לתחושת חוסר ערך ולסיכון להתרחקות רגשית.
   • דוגמה: תלונות כלליות על כך שבן הזוג “תמיד” עושה דבר מה לא בסדר, במקום לדבר על התנהגות מסוימת שיכולה להיפתר.

להלן כמה כלים שזוגות יכולים להיעזר בהם כדי לייצר תקשורת טובה:

הקשבה פעילה: להקדיש תשומת לב לדברים שנאמרים ולהבין את התחושות שעומדות מאחוריהם. הקשבה פעילה מחזקת את התחושה של בני הזוג שהם נשמעים ומובנים.

שיחה יזומה: לקבוע זמנים לשיחות שבהן כל צד משתף בתחושותיו בצורה פתוחה וללא הפרעות. שיחות כאלה יכולות למנוע הצטברות של תסכולים.

הימנעות מהאשמות: להתמקד בשיתוף רגשות אישיים במקום להאשים את הצד השני. כך, המחלוקות נראות פחות כעימותים וכיותר הזדמנויות להבנה.

היופי בתהליך הגישור הזוגי טמון ביכולת שלו ליצור הסכמות משותפות שמעניקות לשני הצדדים את ההזדמנות לא רק לפתור את המחלוקות בהווה, אלא לבנות יחד עתיד ברור ומשותף. כשההסכמות נבנות מתוך שיח פתוח, בני הזוג מגלים מחדש את היכולת שלהם להבין ולהיות מובנים, מה שמחזק את הקשר ומקרב ביניהם. אצלנו ב”שותפות חדשה” הגישור מתחיל בהגדרת הנושאים החשובים לכל אחד מבני הזוג, תוך התמקדות במטרות שהם רוצים להשיג יחד. שלב זה מאפשר לכל אחד מבני הזוג לשתף בתחושותיו ובציפיותיו, וכך להגדיר את המטרות המשותפות והאישיות שיעמדו במרכז התהליך.לאחר שהמטרות והאינטרסים המרכזיים הובהרו, עוברים לתהליך של ניתוח המחלוקות. בשלב זה התקשורת הכנה והפתוחה מאפשרת להבין את השורש של כל מחלוקת, ומתוך כך למצוא פתרונות ישימים שמותאמים לצרכים של שני הצדדים. הפתרונות שנמצאים בגישור מבוססים על הבנה הדדית, יצירתיות, ושיתוף פעולה, ומטרתם היא ליצור מסלול שבו שני בני הזוג יוכלו להתקדם יחד לעבר עתיד משותף המבוסס על הסכמות כנות. דרך השיח, בני הזוג לומדים איך לתקשר בצורה אפקטיבית יותר גם בעתיד, מה שמחזק את היכולת שלהם להתמודד עם אתגרים בהמשך הדרך. בסיום התהליך, ההסכמות שמתקבלות נרשמות בצורה ברורה, כאשר לבני הזוג יש אפשרות להחליט אם להפוך את ההסכם להסכם בעל תוקף משפטי או להשאיר אותו כהסכם אישי. מעבר לפתרון הבעיות הנוכחיות, גישור מעניק לבני הזוג כלים להתמודדות עם קונפליקטים עתידיים. במהלך הגישור, הם לומדים לנהל שיחה פתוחה גם במצבי קונפליקט, להקשיב אחד לשני בצורה אמפתית, ולהימנע מהאשמות. הכלים שנלמדים בחדר הגישור יכולים לשדרג את איכות הקשר. התקשורת שנוצרת בגישור היא הלב של התהליך – היא מאפשרת לכל אחד מבני הזוג לבטא את רצונותיו ותחושותיו מבלי חשש, ויוצרת קרקע פורייה להבנה הדדית. כששני הצדדים מרגישים שהם חלק שווה ביצירת הפתרונות, הם לא רק פותרים בעיות נקודתיות אלא גם מפתחים כלים לשיח בריא יותר, בו יש מקום לכל אחד, והקשר נעשה עמוק, כנה ומבוסס על אמון. גישור זוגי הוא הזדמנות לבני הזוג לייצר מסלול ברור להמשך – מסלול שבו כל אחד מהם יודע שיש להם מטרה משותפת, ושהם יחד יוצרים עתיד בו הכלים שהם רכשו בגישור יהפכו לאבני היסוד של שיתוף פעולה, כבוד ואהבה מחודשת.

כתב וערך המגשר עציון מאיר