השלכות אמנת סינגפור על תחומי גישור נוספים בישראל
אמנת סינגפור, או בשמה הרשמי “אמנת האומות המאוחדות בדבר הסדרי גישור בין-לאומיים”, היא אמנה בינלאומית שנחתמה בשנת 2019 ונועדה לקדם את השימוש בגישור ביישוב סכסוכים מסחריים בין-לאומיים. האמנה מספקת מסגרת לאכיפת הסדרי גישור בין-לאומיים בין מדינות חברות, במטרה לחזק את הוודאות המשפטית ולעודד את השימוש בגישור כאמצעי יעיל ליישוב סכסוכים חוצי גבולות.
באופן מפתיע ומעניין, החוק הישראלי הרחיב את תחולת האמנה מעבר לכוונתה המקורית. בעוד שאמנת סינגפור עצמה מחריגה במפורש ענייני משפחה מתחולתה, החוק הישראלי פותח פתח להחלת האמנה גם על הסדרי גישור בתחום זה. סעיף בחוק קובע כי “בקשה לתת תוקף של פסק דין להסדר גישור שחלה עליו אמנת סינגפור… תוגש ותידון בהתאם להוראות האמנה האמורה, ובלבד שהצדדים להסדר הגישור הסכימו על החלת האמנה”.
הרחבה זו יוצרת מצב ייחודי בישראל, שבו ניתן לכאורה לאשר הסכמי גירושין וענייני משפחה אחרים תחת מטריית אמנת סינגפור, בניגוד לכוונת האמנה המקורית. זהו חידוש משמעותי בנוף המשפטי הישראלי, המעניק לצדדים בסכסוכי משפחה כלי נוסף ליישוב מחלוקות.
חשוב לציין כי נכון לעכשיו, התקנות המפרטות את יישום האמנה טרם נכנסו לתוקף בישראל. המצב הנוכחי, שבו קיים רק נוסח החוק ללא התקנות המלוות, יוצר מרחב פרשנות רחב יותר. זה מאפשר לבתי המשפט בישראל לפרש את החוק באופן שמרחיב את תחולת האמנה גם לתחומים שלא נכללו בה במקור, כמו ענייני משפחה וגירושין.
ההשלכות של מצב זה על תחום הגישור בענייני משפחה וגירושין בישראל הן משמעותיות ומגוונות:
- הכרה בינלאומית: הסדרי גישור בענייני משפחה שיאושרו בישראל תחת אמנת סינגפור עשויים לזכות להכרה קלה יותר במדינות אחרות החברות באמנה. זה יכול להיות יתרון משמעותי לזוגות עם זיקה בינלאומית, המתמודדים עם סכסוכי משפחה חוצי גבולות. למשל, זוג ישראלי-אמריקאי שמגיע להסדר גירושין בישראל יוכל ליהנות מאכיפה קלה יותר של ההסדר בארצות הברית.
- סטנדרטיזציה של הליכים: החלת האמנה על הסדרי גישור בענייני משפחה עשויה להוביל לסטנדרטיזציה של הליכי הגישור בתחום זה, תוך התאמתם לסטנדרטים בינלאומיים. זה עשוי לשפר את איכות הגישור ולהגביר את האמון בתהליך, במיוחד בקרב זוגות ומשפחות עם רקע בינלאומי.
- הגברת השימוש בגישור: האפשרות לאכוף הסדרי גישור בענייני משפחה באופן בינלאומי עשויה לעודד יותר זוגות לפנות לגישור כאמצעי ליישוב סכסוכים. זה יכול להפחית את העומס על בתי המשפט ולספק פתרונות מהירים ויעילים יותר לסכסוכי משפחה.
- אתגרים משפטיים: ייתכנו אתגרים משפטיים בהחלת אמנה שנועדה במקור לסכסוכים מסחריים על ענייני משפחה. בתי המשפט יצטרכו לפתח פרשנות מותאמת. למשל, כיצד יש ליישם את העילות לסירוב לאכיפת הסדר גישור, המפורטות באמנה, בהקשר של סכסוכי משפחה?
- השפעה על מגשרים: מגשרים בתחום המשפחה בישראל יצטרכו להתעדכן בהוראות האמנה ובהשלכותיה, ואולי אף להתאים את שיטות העבודה שלהם. זה עשוי לכלול הכשרה נוספת בנושאי משפט בינלאומי פרטי והבנה מעמיקה יותר של מערכות משפט זרות.
- גמישות בהסדרי משמורת והסדרי ראייה: האפשרות לאכוף הסדרי גישור בין-לאומיים עשויה לאפשר גמישות רבה יותר בקביעת הסדרי משמורת לזוגות שחיים במדינות שונות. זה יכול לשפר את היכולת לשמור על קשר משמעותי בין ילדים להורים החיים במדינות שונות.
- השפעה על מזונות ילדים ובני זוג: החלת האמנה עשויה להשפיע על האופן שבו נקבעים ונאכפים הסדרי מזונות בין-לאומיים. זה יכול לספק ודאות רבה יותר לצדדים ולהקל על אכיפת תשלומי מזונות חוצי גבולות.
מעבר לתחום המשפחה, הרחבת תחולת האמנה בחוק הישראלי עשויה להשפיע גם על תחומי גישור נוספים. למשל, סכסוכים בתחום העבודה, שגם הם מוחרגים מהאמנה המקורית, עשויים ליהנות מהרחבה זו. זה יכול לסייע בפתרון סכסוכי עבודה בחברות רב-לאומיות או במקרים של עובדים זרים בישראל.
כמו כן, סכסוכים מסחריים מקומיים שאינם בעלי אופי בינלאומי מובהק עשויים גם הם ליהנות מהאפשרות להיכלל תחת מטריית האמנה. זה יכול לחזק את מעמדו של הגישור כאמצעי ליישוב סכסוכים עסקיים בישראל ולהגביר את הוודאות המשפטית בעסקאות מקומיות.
עם זאת, חשוב לזכור כי המצב הנוכחי, ללא תקנות מפורטות, יוצר אי-ודאות מסוימת. ייתכן שעם כניסתן לתוקף של התקנות, תצומצם הפרשנות הרחבה הזו. לכן, מומלץ לעקוב אחר ההתפתחויות בנושא ולהיות ערוכים לשינויים אפשריים.
לסיכום, הרחבת תחולת אמנת סינגפור בחוק הישראלי פותחת אפשרויות חדשות ומרתקות בתחום הגישור, במיוחד בענייני משפחה וגירושין. היא מציעה כלים חדשים ליישוב סכסוכים ועשויה לחזק את מעמדה של ישראל בזירת הגישור הבינלאומית. עם זאת, יישום מלא של האמנה בתחומים אלה ידרוש פרשנות זהירה ומאוזנת, תוך התחשבות ברגישות הייחודית של ענייני משפחה ובצרכים המיוחדים של הצדדים המעורבים. ככל שהמערכת המשפטית הישראלית תתמודד עם אתגרים אלה, היא עשויה לספק מודל חדשני ליישוב סכסוכי משפחה בין-לאומיים, תוך שילוב בין סטנדרטים בינלאומיים לבין הרגישות הנדרשת בענייני משפחה.
כתב וערך : המגשר יותם קייזמן.