אמנת סינגפור: מהפכה בתחום הגישור הבינלאומי וחשיבותה לישראל
בעולם המסחר הגלובלי של המאה ה-21, סכסוכים בינלאומיים הפכו לתופעה נפוצה. עד לאחרונה, הפתרונות המקובלים לסכסוכים אלה היו בעיקר ליטיגציה ובוררות. אולם, עם חתימתה של אמנת סינגפור באוגוסט 2019, נפתח עידן חדש בתחום יישוב הסכסוכים הבינלאומיים.
חשיבותה של אמנת סינגפור נעוצה ביכולתה לספק מסגרת משפטית בינלאומית לאכיפת הסכמים שהושגו באמצעות גישור. עד כה, אחת הבעיות המרכזיות בגישור בינלאומי הייתה העדר מנגנון אכיפה אחיד ויעיל להסכמים שהושגו בתהליך. האמנה מתמודדת עם אתגר זה על ידי יצירת מסגרת אחידה המאפשרת אכיפה קלה יותר של הסכמי גישור בבתי המשפט של המדינות החתומות עליה. בכך, היא מעניקה לגישור מעמד דומה לזה של בוררות ופסקי דין, ומחזקת את מעמדו כאלטרנטיבה אטרקטיבית ליישוב סכסוכים.
עבור עסקים הפועלים בזירה הבינלאומית, אמנת סינגפור מציעה יתרונות משמעותיים. ראשית, היא מספקת ודאות משפטית גדולה יותר להסכמים שהושגו בגישור, מה שעשוי לעודד יותר חברות לבחור באפשרות זו. שנית, הגישור, בהשוואה לליטיגציה או בוררות, מציע פתרון מהיר וחסכוני יותר ליישוב סכסוכים. היכולת לאכוף הסכמי גישור באופן בינלאומי מגבירה את האטרקטיביות של שיטה זו ועשויה לחסוך לעסקים זמן וכסף רב. בנוסף, הגישור מאפשר לצדדים לשמור על מערכות יחסים עסקיות ארוכות טווח, שכן התהליך מתמקד בפתרון בעיות ולא בעימות.
ההתקדמות המהירה של האמנה מעידה על הצורך הגלובלי בפתרון זה. בטקס החתימה בסינגפור, 46 מדינות הצטרפו לאמנה, מספר חסר תקדים עבור אמנה מסוג זה. ככל שיותר מדינות יאשררו את האמנה, כך תגבר השפעתה על הסחר העולמי ועל תרבות יישוב הסכסוכים הבינלאומית.
המצב המשפטי בישראל
לאחרונה, ישראל עשתה צעד משמעותי לקראת אשרור אמנת סינגפור. ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס’ 107), התשפ”ד-2024. תיקון זה נועד לערוך את השינויים החקיקתיים הנדרשים לפני אשרור האמנה. חשוב לציין כי ישראל הייתה מעורבת במשא ומתן לגיבוש האמנה וחתמה עליה כבר בשנת 2019, מה שמדגיש את מחויבותה לקידום הגישור הבינלאומי. התיקון לחוק מתמקד ספציפית באמנת סינגפור, וקובע כי היא תחול רק כאשר הצדדים להסכם המסחרי בחרו במפורש להחיל אותה על ההסדר ביניהם.
משרד המשפטים הדגיש כי חקיקה זו היא חלק ממהלך כולל לשדרוג תחום הסכסוכים הבינלאומיים בישראל. האמנה צפויה לספק מסלול ייחודי ומהיר לגישור בתחום המסחרי, ולעודד חברות ישראליות ובינלאומיות לפנות לגישור כאמצעי מועדף ליישוב סכסוכים. יתרה מכך, מעורבותה של ישראל בגיבוש האמנה והיותה בין המדינות הראשונות לחתום עליה מדגישות את מעמדה כשחקנית מובילה בזירה הבינלאומית בתחום יישוב הסכסוכים. עם אישור התיקון לחוק, צפויה הממשלה לאשרר את אמנת סינגפור בהקדם, מה שיסמן את כניסתה הרשמית של ישראל למסגרת הבינלאומית החדשה לגישור מסחרי.
עבור ישראל, המוכרת כ”אומת הסטארט-אפ”, אמנת סינגפור מציעה הזדמנויות משמעותיות. חברות ישראליות רבות פועלות בשווקים גלובליים ומתמודדות עם סכסוכים מסחריים בינלאומיים. האמנה עשויה לספק להן כלי יעיל ומהיר יותר ליישוב סכסוכים אלה, תוך שמירה על יחסים עסקיים ארוכי טווח.
חשוב לציין כי תרבות הגישור בישראל כבר מפותחת יחסית, עם מערכת משפט שמעודדת שימוש בשיטות חלופיות ליישוב סכסוכים. אימוץ אמנת סינגפור יכול להרחיב את השימוש בגישור גם לתחום הסכסוכים הבינלאומיים, ולחזק את מעמדה של ישראל כמרכז אזורי ליישוב סכסוכים. זה עשוי למשוך חברות בינלאומיות לבחור בישראל כמקום לניהול הליכי גישור, מה שיכול לתרום לכלכלה ולמעמדה הבינלאומי של המדינה.
בנוסף, האמנה מציעה הזדמנות לישראל לחזק את קשריה הדיפלומטיים והכלכליים עם מדינות אחרות. שיתוף פעולה בתחום יישוב הסכסוכים יכול לשמש כגשר ליצירת קשרים חדשים ולחיזוק יחסים קיימים, במיוחד עם מדינות שאיתן אין לישראל יחסים דיפלומטיים מלאים.
לסיכום, אמנת סינגפור מסמנת עידן חדש בתחום הגישור הבינלאומי ומציעה הזדמנויות משמעותיות לעסקים ומדינות ברחבי העולם, כולל ישראל. היא מספקת ודאות משפטית, מעודדת שימוש בשיטות יעילות ליישוב סכסוכים, ותורמת לקידום הסחר העולמי. עבור ישראל, האמנה מציעה הזדמנות להרחיב את השימוש בגישור, לחזק את מעמדה הבינלאומי, ולתרום לצמיחה כלכלית. ככל שיותר מדינות יצטרפו לאמנה, כך תגבר השפעתה החיובית על הכלכלה העולמית ועל תרבות יישוב הסכסוכים הבינלאומית.
כתב וערך : המגשר יותם קייזמן