גישור משפחה הוא תהליך שבו בני המשפחה – זוגות, הורים גרושים, אחים, יורשים, ילדים והורים – יושבים יחד עם מגשר או מגשרת ניטרליים, במטרה לבנות הסכמות שמאפשרות להמשיך את החיים בצורה יציבה ובהירה יותר. במקום להפקיד את חייכם בידי מערכת משפטית עמוסה, שבה צד שלישי מקבל החלטות במקומכם, הגישור מחזיר אליכם את השליטה. אתם מכירים את המשפחה שלכם טוב יותר מכל שופט, ואתם אלה שצריכים לחיות עם ההסכמות בפועל.

שיטת שותפות חדשה, שפיתח נדב נישרי מתוך אלפי שעות גישור עם משפחות בישראל ובעולם, נולדה מתוך הבנה פשוטה אך עמוקה: משפחות לא מחפשות רק מסמך משפטי, אלא דרך לצאת מהמשבר עם קשרים פחות הרוסים ועם הורות שמסוגלת להמשיך לפעול. במקום לשאול שוב ושוב למה הגענו לכאן, השיטה שואלת לאן אתם רוצים להגיע מכאן והלאה.

בתהליך הגישור בשיטת שותפות חדשה אנחנו מחברים באופן אינטגרטיבי בין שתי זירות. הזירה הרגשית־משפחתית מתייחסת לכאב, לאובדן אמון, לפחדים, לחרדה כלכלית, לדאגה לילדים ולסיפורים המשפחתיים שכל אחד מגיע איתם. היא יוצרת מרחב מוגן שבו אפשר להגיד את האמת בלי לפרק את השיח ובלי להפוך את הגישור ל“שדה קרב” נוסף. לצד זאת פועלת הזירה המשפטית־חוזית, שמתכללת את המציאות בפועל: היכן גרים, איך מתחלקות ההכנסות וההוצאות, מה קורה עם נכסים, מה נכתב בצוואות ומה דרוש כדי שההסכמות יעמדו גם במבחן הזמן וגם במבחן החוק.

השיטה אינה טיפול במקום גישור ואינה משפט במקום רגש. היא תהליך משולב שמבין שהמשבר הוא גם רגשי וגם משפטי, ושאם מתייחסים רק לחצי אחד של התמונה – הנזק עלול לחזור בצורה חדה יותר בעתיד. קודם כל אנשים, אחר כך סעיפים.

גישור משפחה בשיטת שותפות חדשה מתאים למשפחות שנמצאות בצומת משמעותית. זה יכול להיות זוג ששוקל גירושין, הורים שכבר החליטו להיפרד אבל רוצים לעשות זאת בדרך שתשמור על הילדים, אחים שנמצאים בעימות סביב ירושה, או משפחה שמתקשה להגיע להסכמות לגבי טיפול בהורה חולה או מזדקן. ברקע כמעט תמיד נמצאת ההבנה שמשפט עלול להחריף את הקרע ולהפוך אותו לבלתי הפיך.

התהליך מתאים במיוחד למשפחות שמבינות שהן יצטרכו להמשיך להיפגש גם אחרי המשבר. הורים שימשיכו להיות יחד בטיפולי שיניים, במסיבות סיום ובטקסי צבא; אחים שימשיכו לראות אחד את השני בחגים ובאירועים משפחתיים; ילדים ונכדים שימשיכו לחיות בתוך הרשת המשפחתית שהמבוגרים בונים עבורם עכשיו. גם במשפחות שחיות במספר מדינות, או במשפחות דו־לאומיות, גישור בינלאומי מאפשר לנהל את השיח ואת ההסכמות בצורה מכבדת שמביאה בחשבון פערי תרבות, שפה וזמני חיים שונים.

אם אתם מרגישים שהמשבר “גדול עליכם לבד”, אבל גם אינכם רוצים לעמוד זה מול זה עם עורכי דין באולם בית המשפט, גישור משפחה בשיטת שותפות חדשה מספק מסגרת מקצועית, רגישה וברורה שבה אפשר לנהל את הדברים אחרת – בלי לוותר על ההגנה המשפטית ובלי לוותר על האנושיות.

גישור גירושין – לבנות פרידה שמאפשרת להמשיך לחיות

גישור גירושין הוא אחד התחומים המרכזיים שבהם מתמקד המשרד. זהו תהליך אינטנסיבי, רגיש ומאתגר, אבל גם הזדמנות לשים על השולחן את השאלות האמיתיות: איך ייראו החיים שלכם אחרי הגירושין, מה יהיה הסיפור שהילדים יספרו על הפרידה, וכיצד תצליחו לשמור על הורות משותפת מתפקדת בשני בתים נפרדים.

בתהליך גישור הגירושין בשיטת שותפות חדשה מגדירים יחד את תמונת העתיד ההורית והכלכלית. מבינים איך ייראה השבוע של הילדים, מה מסגרת האחריות ההורית של כל אחד מכם, איך תתנהלו כספית כשאתם כבר לא משק בית אחד, ומהם העוגנים שיאפשרו לכולכם יציבות. ההסכמות שנבנות בחדר הגישור מתורגמות להסכם גירושין מלא, הכולל חלוקת זמני שהות, אחריות הורית, מתווה למזונות או לחלוקת הוצאות, חלוקת רכוש, התייחסות למשכנתה, לחסכונות ולהתחייבויות, וכל מה שנדרש כדי שהחיים אחרי הפרידה יהיו ברורים ככל האפשר.

ההסכם שנכתב בסיום גישור הגירושין נועד לקבל תוקף של פסק דין בבית המשפט או בבית הדין. בשלב זה כל הנושאים שקשורים לגירושין – זמני השהות, סוגיות המזונות, חלוקת הרכוש וההסדרים המעשיים – כבר סגורים ומוסכמים. לאחר שההסכם מקבל תוקף שיפוטי, אין צורך לחזור לגישור כדי להחליט מחדש על אותם סעיפים, ואין צורך לפתוח הליכים משפטיים סביב מה שכבר הוסכם. כך הגישור הופך למסלול שלם, מרגע ההחלטה להיפרד ועד למציאות חדשה שבה כל אחד יודע מה חלקו ומה האחריות שלו.

גישור זוגי – לא כל מי שמגיע לגישור מתגרש

יש זוגות שמגיעים לגישור לא כדי לסיים את הקשר, אלא כדי להבין האם וכיצד ניתן להציל אותו. גישור זוגי מאפשר לעצור את האוטומטים של המריבות בבית ולהעביר את השיח לחדר מוגן שבו יש מקום לשני הצדדים. במקום לנסות לנצח אחד את השני, בני הזוג מוזמנים לברר ביחד מה חשוב להם, מה חסר, מה כואב ומה יכול להשתנות.

התהליך נוגע בנושאים שמרכיבים את הזוגיות היומיומית: חלוקת אחריות בבית, גידול הילדים, כסף, גבולות מול משפחות המוצא, זמן זוגי, מרחב אישי, אינטימיות, קריירה ושלבי חיים. מתוך השיחה נבנים מנגנונים מוסכמים להתנהלות קדימה – איך מתקבלות החלטות, איך מתמודדים עם קונפליקטים, מה כל אחד מבטיח להביא איתו לתקופה הקרובה, ואיך נראית זוגיות מיטיבה עבורכם בפועל. במקרים מסוימים נבנה גם מסמך הבנות כתוב שמסכם את מה שסוכם ומזכיר לשני הצדדים את הדרך המשותפת שהחליטו עליה.

הסכמי שלום בית ולחלופין גירושין – שתי דלתות פתוחות, מסלול אחד ברור

יש זוגות שלא רוצים למהר לפרק את הבית, אך גם מבינים שהמצב הקיים אינו יכול להימשך. עבורם, הסכם שלום בית ולחלופין גירושין הוא כלי מדויק. זהו הסכם כפול־מסלול: מצד אחד הוא מגדיר מסגרת של שלום בית; מצד שני הוא כולל כבר את התנאים וההסדרים במקרה שהזוג יבחר בסופו של דבר להתגרש.

במסלול שלום הבית, בני הזוג מדברים במסגרת הגישור על כל הנושאים שמרכיבים את הזוגיות. הם מתייחסים לחלוקת התפקידים בבית, לדרך שבה מגדלים את הילדים, למקום של המשפחה המורחבת, לכסף, לזמן אישי, לזמן זוגי ולכל מה שנוגע לחיי היומיום שלהם. מתוך השיח הזה קובעים מנגנונים מוסכמים – איך מקבלים החלטות, מה כל אחד מוכן לעשות כדי לנסות לשקם את הקשר, איך מודדים שינוי, ומה קורה אם אחד הצדדים מרגיש שהדברים לא מתקדמים.

במסלול הגירושין, ההסכם כבר כולל את כל מה שדרוש לפרידה מכבדת ומסודרת. הנושאים שקשורים לגירושין – חלוקת זמני שהות עם הילדים, מתווה למזונות או לחלוקת הוצאות, חלוקת רכוש, אחריות כלכלית ונושאים מהותיים נוספים – נכתבים בצורה ברורה מראש. מרגע שבני הזוג בוחרים להפעיל את מסלול הגירושין, ההסכם יכול לקבל תוקף של פסק דין, והם נכנסים לתקופת הפרידה כשהסכמות כבר מסודרות. אין צורך להתחיל אז מחדש גישור או לפתוח קרב משפטי חדש סביב אותם נושאים, משום שהדרך סוכמה מראש.

גישור בין בני משפחה – ירושות, צוואות, אפוטרופסות וטיפול בהורה חולה

לא כל הקונפליקטים המשפחתיים מתרחשים בין בני זוג. לעתים דווקא הסכסוכים הקשים ביותר מתפתחים בין אחים, בין הורים לילדים או בין דורות שונים במשפחה, סביב כסף, נכסים, ירושות, אפוטרופסות או טיפול בהורה חולה. במקרים כאלה, גישור משפחתי יוצר מרחב שבהם אפשר לדבר על הדברים באופן פתוח ומכבד, לפני שהמחלוקת מגיעה לבית המשפט או מתפרקת לקשרים ניתקים.

בגישור ירושות וצוואות עולות שאלות של חלוקת דירות, כספים והשקעות, יחס בין מי שטיפל בהורה לבין מי שגר רחוק, מה עושים כשאחד הילדים גר בבית ההורים, ומה קורה כשהעסק המשפחתי משמש גם מקור פרנסה וגם מקור למתח. לצד הכללים המשפטיים, הגישור מתייחס לתחושות עמוקות של קיפוח, אי־צדק ו“ילד מועדף”, ומנסה לבנות הסכמות שמתחשבות הן בצדק הרגשי והן במסגרת החוק.

בגישור על אפוטרופסות וטיפול בהורה חולה או מזדקן, המשפחה מתמודדת עם שאלות מי נושא באחריות, מי מקבל החלטות, איך מחלקים את הנטל הכלכלי והזמן, ומה קורה כשאחד האחים מרגיש שהוא “סוחב לבד”. במסגרת הגישור מגדירים יחד תפקידים, דרכי קבלת החלטות, מנגנוני שקיפות והסכמה על צעדים רפואיים, כלכליים ומשפטיים – בדרך שמאפשרת להגן על ההורה ולא לפרק את הקשרים בין האחים.

גישור בין בני משפחה יכול לעסוק גם בעסקים משפחתיים, בהלוואות, בשותפויות ובסכסוכים שנמשכים שנים. המטרה אינה למחוק את העבר, אלא לבחור איך ייראו היחסים מכאן והלאה – האם כמאבק מתמשך, או כמציאות חדשה שבה גם אם יש פערים וכעסים, יש גם מסגרת של כבוד הדדי והבנות ברורות.

אף משפחה אינה דומה לאחרת, אך ברוב תהליכי הגישור קיימת תנועה משותפת. בתחילת הדרך מתקיימת פגישת היכרות שבה מגבשים יחד תמונה רחבה: מהו המצב היום, מי מעורב, מה מצב הילדים, אילו לחצים כלכליים קיימים, ואיזה עתיד הייתם רוצים לראות. בשיחה זו מקבלים הסבר מלא על מהו גישור, מה הוא יכול לעשות, מה הגבולות שלו ומהו ההבדל בינו לבין הליך משפטי. מגדירים מטרות ראשונות, שפה משותפת, מסגרת זמנים והיקף שעות, כדי שתדעו מראש לאן אתם נכנסים.

במהלך התהליך מתבצע מיפוי של כל הנושאים שצריך להתמודד איתם. אם מדובר בגירושין, עולים על השולחן ענייני הילדים, זמני השהות, הקריירה, הדיור והכסף. אם מדובר בירושה או אפוטרופסות, מתייחסים לנכסים, לצוואות, למצב הרפואי ולתחושות הצדק של כל אחד. ההפרדה בין מה שכל אחד אומר שהוא רוצה לבין מה שהוא באמת צריך מאפשרת לפתוח מרחב לפתרונות חדשים.

אחר כך עוברים מבירור לעשייה. בונים יחד מספר אפשרויות לחיים שאחרי המשבר, ולא רק ליום שבו חותמים על ההסכם. מסתכלים על המציאות בעוד שנה ובעוד חמש שנים, ובוחנים מה יעבוד עבורכם ועבור הילדים בפועל. ההחלטות אינן מתקבלות לפי נוסחה אחידה, אלא מתוך התאמה אישית למבנה החיים, לרקע הכלכלי ולהרכב המשפחה, גם כשמדובר במשפחות שחיות בשתי מדינות או יותר.

בשלב שלאחר מכן מחדדים את ההסכמות. לפעמים הכיוון ברור כבר אחרי מספר מצומצם של פגישות; לפעמים דרושה עוד עבודה כדי להגיע לנוסחה שמאפשרת לכול הצדדים לנשום. ההסכמות נכתבות בשפה פשוטה וברורה, כדי שכל אחד יבין מה בדיוק סוכם. רק אחרי שהכול ברור ברמה האנושית עוברים לניסוח המשפטי.

הניסוח המשפטי הופך את מה שנבנה בחדר הגישור להסכם מסודר שאפשר להציגו למערכת המשפטית. הוא נותן תוקף רשמי להסכמות, מגן על הצדדים מבחינה פורמלית, ומאפשר לפתוח דף חדש בידיעה שהיסודות המשפטיים והחוזיים עומדים במקומם. התהליך כולו נועד להיות קצר בהרבה מהליך משפטי מלא, אבל לא קצר מדי כדי לפספס את מה שחשוב באמת למשפחה.

Nishri Mediators הוא משרד גישור בינלאומי הפועל מישראל אל משפחות בכל העולם. לצד פגישות פרונטליות, אנו מלווים זוגות, הורים ואחים שחיים באירופה, בצפון אמריקה ובקהילות ישראליות ויהודיות נוספות, באמצעות גישור אונליין המותאם להבדלי שפה, תרבות ואזורי זמן. הגישה המקצועית שלנו נשארת אחידה, אך היישום מתחשב במערכות המשפט המקומיות ובמציאות החיים הייחודית של כל משפחה.

נדב נישרי, מייסד המשרד ושיטת שותפות חדשה, נחשב לאחד הקולות הבולטים בעולם הגישור בישראל. הספרים שלו – “להתגרש בשלום”, “שותפות חדשה” ו“גישור כאומנות לחימה” – הפכו למשאבים מרכזיים עבור הורים, מגשרים ואנשי מקצוע נוספים. לצד עבודתו עם משפחות, נדב מוביל קורסי גישור, מכשיר מגשרים חדשים בארץ ובעולם, ומפתח כלים פרקטיים לניהול סכסוכים מורכבים.

המוניטין של המשרד נבנה על בסיס עבודה יומיומית. אין כאן הבטחות קסם, אלא תהליך שקוף ורציף שבו משפחות מקבלות מקום לכאב שלהן, יחד עם דרישה לאחריות ולהסתכלות קדימה. ההסכמים שנבנים בגישור אינם תיאורטיים. הם נולדים מתוך שאלות כמו איך תיראה השבת שלכם, איך הילדים ירגישו כשיעברו מבית לבית, מה קורה כשמצבו של ההורה החולה משתנה, ואיך תישמר היציבות הכלכלית בשנים הקרובות.

העבודה הבינלאומית שלנו והעמודים המקבילים בשפות שונות – עברית, אנגלית, ערבית, ספרדית, צרפתית וסינית – מאפשרים למנועי החיפוש ולמשפחות להבין שמדובר במשרד גישור שמדבר בשפות שונות ופועל מול תפיסות תרבות שונות. שיטת שותפות חדשה מתורגמת בפועל לשפה האנושית של כל משפחה, אבל שומרת על עקרון אחד קבוע: לאן אתם רוצים להגיע מכאן, ומה צריך כדי להגיע לשם יחד, גם אם דרכיכם נפרדות.