מה ההבדל בין גישור לבוררות

מה ההבדל בין בוררות לגישור?

בוררות וגישור הם דרכים שונות לפתרון סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט. שתי הדרכים מאפשרות הגעה לפתרון הסכסוך ביעילות, במהירות ותוך חיסכון בעלויות כספיות הכרוכות בניהול הליך משפטי בבית המשפט. שני ההליכים מתקיימים מחוץ לכותלי בית המשפט, באווירה לא פורמאלית, והפגישות נקבעות על פי לוח הזמנים שמתאים לכל הצדדים. יחד עם זאת, יש הבדלים מהותיים בין הליך הבוררות להליך הגישור שחשוב להכיר.

תפקידו של הבורר לעומת תפקידו של המגשר

בבוררות – תפקידו של הבורר הוא להכריע במחלוקת. הוא זה שקובע מה תהיה התוצאה וכיצד יוכרע הסכסוך. למעשה בתהליך הבוררות הצדדים נותנים לבורר את הסמכות והכח להכריע בסכסוך ולקבוע עבורם מה תהיה התוצאה.

בגישור – תפקידו של המגשר הוא לסייע לצדדים לגשר על הפערים ביניהם על מנת שיוכלו להגיע להסכמות, אבל הוא לא מחליט וקובע עבורם. למעשה בהליך הגישור השליטה נשארת בידיהם של המגושרים והם אלו שמחליטים, בהסכמה, כיצד ייפתר הקונפליקט ביניהם.

הסכמה לתהליך והיכולת של הצדדים לעצור את התהליך:

גם בוררות וגם גישור הם הליכים שהצדדים בוחרים להיכנס אליהם בהסכמה. אף צד לא יכול לחייב או להכריח את הצד השני להיכנס להליך בוררות או גישור, אלא אם כן הדבר מוסכם על שניהם באותה נקודת זמן או אם הסכימו על כך ביניהם מראש (למשל בחוזה שבו נקבע שבכל מקרה של מחלוקת הצדדים מתחייבים לפנות להליך בוררות, או שהצדדים מתחייבים לפנות להליך גישור בטרם ינקטו צעדים משפטיים). יחד עם זאת קיים שוני מהותי בהקשר זה בין בוררות לגישור בנוגע לאפשרות של הצדדים לחזור בהם מהסכמתם ולעצור את ההליך.

בבוררות – מרגע שניתנה הסכמה של הצדדים להליך הבוררות על ידי חתימה על הסכם הבוררות והבוררות התחילה, הצדדים לא יכולים לחזור בהם מהסכמתם וההליך ממשיך גם אם אחד הצדדים מבקש להפסיק אותו. בגישור – גם לאחר שהצדדים חתמו על הסכם להתחלת הליך גישור והגישור התחיל, כל אחד מהצדדים יכול לבחור להפסיק את הגישור בכל עת.

האפשרות להיפגש עם הצדדים:

בבוררות – הבורר מחויב להיפגש ולשמוע את שני הצדדים יחד והוא אינו רשאי להיפגש עם כל צד בנפרד. בגישור – המגשר נפגש כמובן עם הצדדים יחד, אבל קיימת בידיו האפשרות גם להיפגש עם כל צד בנפרד. בפגישות נפרדות הצדדים יכולים לשתף את המגשר באופן חופשי וסודי בדברים שהם לא מעוניינים לשתף בהם את הצד השני. קיומן של פגישות נפרדות עם כל אחד מהצדדים לגישור, הוא חלק מהתהליך ומהווה כלי משמעותי המאפשר למגשר להבין לעומק את נקודת מבטו של כל צד על מנת לסייע לצדדים לגשר על הפערים ביניהם.

סודיות וחיסיון:

הן הבורר והן המגשר מחויבים לסודיות מלאה בכל הנוגע להליך שהתקיים. יחד עם זאת קיים הבדל מהותי ביניהם בכל הנוגע לחיסיון החל על ההליך. בבוררות– אם בחר צד לערער על פסק הבוררות ופונה לשם כך לבית המשפט על פי העילות הקבועות בחוק, או אם בחר צד מסויים לערר על פסיקת הבורר בפני בורר אחר (אם ניתנה לכך הסכמת הצדדים מראש), הדבר מחייב בירור מעמיק של האופן  בו התקיים ההליך ולמעשה הצדדים רשאים לחשוף בפני בית המשפט או הבורר הנוסף את אופן ניהול ההליך. בגישור– הן הצדדים והן המגשר מחויבים לחיסיון מוחלט באשר להליך הגישור. המשמעות היא שכל הדברים שנאמרו בהליך הגישור וכל המסמכים שנוצרו במסגרת הליך הגישור או לטובת הליך הגישור (למעט ההסכם שנחתם בין הצדדים) הם חסויים והצדדים והמגשר לא יכולים לעשות בהם שימוש בהליך משפטי כלשהו. בהתאם לכך, גם לא ניתן לזמן את המגשר לעדות בכל הנוגע להליך הגישור, לדברים שנאמרו בו או למסמכים שנוצרו במסגרתו.

מהי תוצאת ההליך:

בבוררות – ההליך מסתיים בפסק בוררות אותו נותן הבורר, אשר מכריע את הסכסוך וכולל בדרך כלל נימוקים לפסיקתו (אלא אם הצדדים בחרו במפורש לוותר על הצורך בנימוקים). אם הצדדים מעוניינים בכך הם יכולים להגיש את פסק הבוררות ערכאה שיפוטית על מנת לתת לו תוקף של פסק דין. בגישור תוצאת הגישור תלויה בצדדים. אם הצדדים הגיעו להסכמות ביניהם, המגשר מעלה על הכתב את ההסכמות שבין הצדדים והצדדים חותמים על הסכם המפרט את כלל הסכמות ביניהם. אם הצדדים מעוניינים לתת להסכם ביניהם תוקף של פסק דין באפשרותם להגישו לערכאה שיפוטית מוסמכת על מנת לאשרו באופן רשמי ולתת לו תוקף של פסק דין.

מה התוקף של פסק בוררות:

פסק הבוררות מחייב את הצדדים והאפשרות לערער עליו בבית משפט על פי חוק אפשרית בשני מסלולים ובהתאם לתנאים המפורטים בחוק הבוררות. מסלול אחד הוא ערעור משפטי והמסלול השני הוא ערעור פרטי. במסלול המשפטי הערעור מתקיים בבית המשפט בפני שופט יחיד והוא יכול להיעשות רק מטעמים של חריגה מעקרונות הצדק של מערכת המשפט (כגון מקרה בו לא ניתן לצד מסויים הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו או להביא ראיות, פסיקה בניגוד לתקנת הציבור, או כאשר הוסכם בהסכם הבוררות כי הבורר יפסוק לפי דין ספציפי והבורר לא עשה זאת). במסלול הפרטי קיימת אפשרות לצדדים להסכים מראש כי ניתן יהיה לערער על פסק הבוררות בפני בורר אחר, והאפשרות לערעור במסלול זה רחבה יותר וכוללת גם תיקון טעויות בפסק הבוררות הנוגעות למהות הסכסוך בין הצדדים.

מה התוקף של הסכם גישור:

להסכם גישור יש תוקף מחייב בין הצדדים, ועל מנת לפתוח אותו או לערער על תוקפו יש צורך בנימוקים כבדי משקל (למשל מקרים בהם יתברר כי אחד הצדדים הסתיר מידע מהותי וניהל את ההליך בחוסר תום לב, או שנפל פגם מהותי בהסכם בין הצדדים העשוי להביא לביטולו על פי דיני החוזים כגון תרמית, טעות, הטעייה, כפייה, עושק וכיוצ"ב). הסיבה לכך היא החשיבות ביצירת יציבות וודאות וסופיות כאשר צדדים מגיעים להסכמות ביניהם וחותמים על הסכם לשם סיום המחלוקת או הסכסוך.

 

השאר תגובה

דילוג לתוכן